כמו שאפשר להבחין בקלות - אני בעד שילוב של למידה ומשחק, משחק ולמידה.
האמת היא שאני מאמינה שלא משנה במה ילד משחק - הוא לומד משהו. כל משחק - מובנה או חופשי - נוגע בפיתוח מיומנויות שונות. במהלך משחק הילד לומד משהו על עצמו, על הגוף שלו, על היריב, ועל העולם... דרך משחק בכדור, ילד צעיר לומד את חוקי הפיזיקה. משחקי קופסא מסוגים שונים "מאלצים" את הילד לפתח אסטרטגיות, ולפתור בעיות על-מנת להתקדם. בעת משחקי דמיון, הילד לומד לספר סיפור, לעתים קרובות - את הסיפור שלו עצמו.
זו סיבה מצוינת לאפשר לילדים להקדיש חלק נכבד מזמנם למשחק.
אבל לפעמים, אנחנו רוצים שילד ילמד משהו מסוים. ישפר מיומנות ספציפית. גם במקרה כזה, כדאי לגייס לצידנו את עולם המשחק.
לכל אדם יש מעין "מאגר" של כוחות פנימיים הנקראים משאבי קשב. באופן מופשט אפשר לומר שהכוחות האלה הם הכלי שלנו להתמיד במשימות שונות. יש משימות שדורשות רק מעט משאבי קשב, בעוד שמשימות אחרות דורשות כמות גדולה של משאבי קשב - והכמות הנדרשת למשימה מסוימת היא כמובן אינדיווידואלית ומשתנה מאדם לאדם. אם ניקח דוגמאות מעולם המבוגרים - עבור הרבה אנשים המשימה מילוי טפסים עשויה להצריך כמות נכבדת של משאבי קשב. במהלך ביצוע משימה כזו, מאגר משאבי הקשב שלנו התרוקן באופן זמני. ריקון המאגר יקשה עלינו להתרכז במשימה מורכבת נוספת, עד שהמאגר יתחדש ע"י מנוחה או פעילות מהנה.
באותה מידה, עבור הרבה ילדים, המשימה פתירת חוברות עבודה היא משימה הדורשת שימוש בכמות רבה של משאבי קשב. עוד לפני שהם ניגשים למשימות הכתובות על הדף, הם מגייסים את משאבי הקשב לכל מה שמסביב: ישיבה על כסא, מול דף (לעתים קרובות משעמם…), לפעמים בידיעה שהדף הזה הוא רק חלק קטן מתוך החוברת… חלק ניכר ממשאבי הקשב "מבוזבזים" על התמודדות מול הסיטואציה, בעוד שלהתמודדות מול האתגר הלימודי לא נותרו מספיק משאבי קשב.
המשחק, לעומת זאת, הוא פעולה מהנה בפני עצמה! כשהילד נהנה מהמשחק, המאגרים שלו מתמלאים מעצמם. נכון, לא מספיק כדי לשחק בלי סוף… אבל בהחלט מספיק כדי להצליח לשחק לאורך זמן.
זו אחת הסיבות המרכזיות (לא רק זו! אל תדאגו, יש עוד סיבות מצוינות) שבגללן אני מאמינה כי משחקים הם כלי נהדר ללמידה. משחק לימודי מוצלח מביא את הילד לתרגל את החומר כשכל משאבי הקשב שלו פנויים ללמידה עצמה. כך אנחנו מרוויחים גם למידה לאורך זמן, וגם למידה אפקטיבית יותר, כשהמוח פנוי לספוג את החומר הנלמד.
ועכשיו,
מוכנים לאתגר?
התבוננו בילדים שלכם משחקים. אילו מיומנויות, לדעתכם, הם מפתחים? נסו לשער מה הם לומדים בזמן המשחק. ולמתקדמים - מה אתם לומדים, מההתבוננות בהם?
댓글